החלטה בתיק ת"א 10053-05-13

1.         המבקשת 1 היא בעלת חנות, אחת מני רבות ב"קניון הזהב" בראשון לציון, מס' 756 מספרה. המבקשת 2 היא חברת הניהול. השתיים התקשרו עם המשיבה 1 בהסכמים שעניינם השכרת החנות. הסכמים אלה אוסרים על הצבת שלטים בחזית החנות, לרבות בדבר רצונו של השוכר להעביר את זכויותיו לאחר. זאת, טוענות המבקשות, למען שמירה על חזותו של הקניון ומניעת פגיעה במוניטין שלו ושל יתר החנויות.

2.         המשיבה 1, שהמשיב 2 הוא בעליה, נקלעה לקשיים ומעוניינת בהשכרת החנות לאחר. היא הציבה לפי הנטען (שלא הוכחש) מודעות גדולות בדבר חיפושה אחר שוכר חלופי. ניסיונות של המבקשות להניא את המשיבים מלעשות כן ולהסיר את השלטים - לא צלחו. על כן עתרו המבקשות בבהילות ביום 6.5.13 לסעדים זמניים (שלא בגדרי תובענה), שיאסרו על המשיבים להציב שלטים בחנותם ומחוץ לה, ויורו למשיבים להסיר את השלטים.

3.         הצווים נתבקשו במעמד צד אחד. לא נעתרתי לבקשה, ואפשרתי למשיבים להגיב עד היום, 8.5.13, תוך שהוצע להם, ככל שטענותיהן העובדתיות של המבקשות הן נכונות, להסכים להסרת השלטים. המשיבים הגיבו. הם הבהירו את מצוקתם, והעלו נגד המבקשות מגוון טענות שאינן רלבנטיות לעניין. הם עותרים להותרת השלט "החנות למסירה" במקומו, ולחלופין - להסכמת המבקשות להצבת שלט אחר בתיאום עמן. המשיבים הודיעו כי הם מסכימים שבית המשפט ייתן כל החלטה לפי שיקול דעתו ובלא צורך בקיום דיון - הכל תוך שהם שומרים על טענותיהם נגד המבקשות בהקשרים אחרים.

3.         בשים לב לבהילות שהציגו המבקשות, ובשים לב לנכונות (ההולמת) של המשיבים להכרעה על יסוד הכתובים ונוכח עמדתם, הרי שמצאתי כי דין הבקשה להתקבל, וזאת בלא צורך להמתין לתשובה לתגובה, שהיא מיותרת בנסיבות העניין. אנמק בקצרה.

4.         אין למעשה חולק כי ההסכמים שבין הצדדים קובעים מפורשות שהצבת שלטים בחזית החנות או על הקיר החיצוני שלה, ובפרט שלטים בדבר הצעה למסירתה לאחר - אסורה. אין בפי המשיבים כל טענה, זולת טענות כלליות ובעיקרן בלתי רלבנטיות, כטענות נגד לעמדת המבקשות. את רצונם של המשיבים לייצר "מאבק" בהנהלת הקניון יממשו המשיבים כהבנתם (וכדין), אולם אין לכך השלכה לענייננו. סיכויי התביעה נחזים אפוא לעת הזו כטובים מאד. קשה לומר אף כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים דווקא. בימינו קיימות דרכים אחרות להכריז על רצון להשכרת נכס לאחר, זולת בשלטים בחזית החנות. רצונם של המשיבים כבודו במקומו מונח, אך חוזים יש לקיים. ככל שיגיעו המשיבים עם המבקשות לכלל הסכמה (שהיה מקום לנסות ולהגיע אליה מראש, לא לאחר הצבת השלטים, או הגשת ההליך) - מה טוב. אולם עילה שלא להיעתר לבקשה לסעד זמני - אין.

5.         ניתן אפוא סעד זמני כמבוקש, האוסר על המבקשים להציב שילוט כלשהו הכרוך ברצונם להעביר את החזקה בחנות לאחר, וזאת בחזית החנות, על הקיר החיצוני, או בכל מקום אחר בקניון וסביבתו, בלא אישור המבקשות. מובן שאיני אוסר על המשיבים להציב הודעה על הרצון האמור "בכל מקום אחר" כנדרש, ככל שאין מדובר באיזור הקניון. כן אני מורה למשיבים להסיר את השלטים שתלו.

            הצו מותנה בהפקדת ערבון בסכום של 5,000 ש"ח, בנוסף להתחייבות העצמית, להבטחת המשיבים בגין כל נזק שייגרם להם כתוצאה ממתן הצו אם התביעה תידחה או שיפקע הצו. זאת ייעשה עד ליום 13.5.13, עם הודעה על כך למשיבים.

6.         בנסיבות העניין, משלא נדרשו המבקשות להגשת תשובה, ומתוך הבנה למצוקתם של המשיבים, יישאו המשיבים בהוצאות המבקשות יחד בסכום מינימלי ממש, של 2,500 ש"ח.

7.         המשיבים יודיעו עד יום 19.5.13 האם אין מקום להסכים להפיכת הצו הזמני לקבוע, תוך שמירת טענותיהם בכל הקשר אחר, וכך לייתר את בירורה של התובענה, על ההוצאות הנוספות והמיותרות בהן היא כרוכה. מטעם זה אשהה את החובה בהגשת תובענה בשלב זה.

תז"פ ליום 20.5.13.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: